מאמרים
נישואין כשותפות- תיאור הוגן לחלוקת רכוש
מושג השותפות בנישואין פרח באמצעות הסכמי הקדם נישואין.
ישנה אנאלוגיה של הנישואין
לביזנס / עסק.
במערכת חלוקת הרכוש, במהלך הנישואין כל אחד מהצדדים זכאי להחזיק בתואר "בעלים" של הנכס אותו הביא למערכת הנישואין. בסקירה היסטורית, ניתן לראות כי מדינות/שיטות הדוגלות בחלוקת רכוש, מותירות שותפות זו ללא פגע, וכל מעבר של רכוש כלשהו היה אפשרי רק במסגרת דמי המזונות,אשר ע"פ רוב הנו מתמשך וקשור מהותית למצבו הפיננסי של הצדדים. תחת שלטון הגירושין ע"ב אשמה, מוסד המזונות בא ממקום של פיצוי/שיפוי על העוול שנגרם לאחד מבני הזוג. "מזונות הנם תשלום על הפרה של הסכם הקשור בנישואין, או על עוול שגרם הבעל, ושם את האישה במקום בו הייתה אילולא נסתיימו הנישואין".
בתחילת 1960 אותה תנועה רפורמית, אשר הנהיגה את החיסול של גירושין על בסיס אשמה, החלה נסוגה ממוסד דמי המזונות, לכיוון חלוקת רכוש.
הרקע
ההלכתי להסכמי קדם נישואין
במערכת זוגית, בין בני"ז יהודיים הטון הניתן
יהא עפ"י
ההלכה. המשמעות היא קשה ובמקרים רבים ההלכה, אינה תואמת את התקופה.
הסכמי קדם הנישואין באים לתת מענה לאותן מקרים בהם ההלכה שותקת, או
מציעה הסדרים שאינם ממצים את הצדק, בינהם מוסד העגינות, אשר החל בתקופה
הקדומה.
עפ"י דין תורה, אין גבר ו/ או אישה מתגרשים אלא ע"פ רצונם, ובמקרים נדירים בלבד מאפשרת ההלכה כפיית גט גירושין, באופן בו נשמר השוויון בין גברים ונשים לעניין ניתוק החיים הזוגיים בהליך שאינו חד- צדדי. אמנם, על אף השאיפה לשמירת השוויון בין בניה"ז, התעוררו מקרים רבים בהם נפגעה זכות השוויון בשל אי ההסכמה על תנאי הגירושין, וניצול מעמד הגבר בסירוב מתן הגט והפיכת האישה לעגונה. עגינות זו הנובעת מסרבנות הבעל, הנה תופעה קשה אשר הולכת וצוברת תאוצה, ומימדיה בישראל ובעולם כולו נאמדים בעשרות אלפים. הסכמי קדם הנישואין, אשר הוצעו בשנים האחרונות בישראל ובעולם כולו, באים "לנצל" את רצונם הטוב והקשר האוהב השורר בין בניה"ז בשעה בה מתחתנים, בכדי ליצור מצב משפטי שיחייבם בסנקציות כספיות במקרי סרבנות במועד פקיעת הנישואין.
בפני הסכם זה עומדים שני קשיים עיקריים:
אסמכתא- מוטל ספק בגמירות הדעת של בניה"ז בשעה שהנם עומדים לפני חתונתם, קל
וחומר כאשר ההתחייבות היא לסכום כספי מופרז.
גט מעושה - אל להסכם להיות
כה מוחלט, באופן שישלול את מידת חופש הרצון של הבעל, כך שיהפוך את הגט
לכזה הניתן מתוך לחץ ולכן יהא לא כשר.
החיבור לתקופה העכשווית
חציה השני של המאה העשרים מאופיין בשתי מגמות עיקריות:
מחד, אנשים נישאים יותר ויותר ומאידך שעור הגירושין עלה. נישואין שהוגדרו
כנישואי "שותפות" בהם
2 בניה"ז באים ממעמד זוגי שווה, פרחו והפכו פופולריים ביותר. הקושי מתבטא
בכך שנוצר חוסר עקביות בשל ריבוי ההסכמים אשר נבעו מנישואי השותפות.
מנגד, לנישואי השותפות עמדו נישואי "רכישה" אשר במקביל להאדרת נישואי ה"שותפות" הפכו
הראשונים זניחים ולא רצויים.
בנישואין נרכשים - ישנה מגמה ציבורית של
מעבר מהותי ממערכת יחסים ציבורית למערכת יחסים פרטית, בעיקר מטעמי מימוש
הרצון האישי וחופש החוזים. הקושי התעורר בקרב השיטה המסורתית אשר סברה
כי מדובר בשיטה המערערת את יציבות מוסד הנישואין, שכן שיטה זו מנוגדת
לשיטה הציבורית.
באופן טבעי הנטייה המשפטית שאפה להביא ליצירת שוויון בנישואין, כך שיראו יותר במוסד הנישואין כשיתוף. מהפיכות היסטוריות מתחילת שנות השבעים הביאו להתפתחויות היסטוריות בראיית הנישואין כהסכם.
כל הזכויות שמורות לעו"ד
אמיר זבולון
אודות הכותב:
עו"ד זבולון אמיר מתמחה בדיני אישות, ירושות ומקרקעין.
http:/www.zvulunlaw.com
מקור המאמר: reader -
מאמרים לשימוש חופשי
למידע נוסף וקביעת פגישה עם עו"ד שמש
צרו קשר
* אין באמור לעיל משום תחליף לייעוץ משפטי.
קרניצי 99 רמת גן
טלפון : 03-6131176
פקס : 03-6133674
carmit-law@012.net.il
שלחו כאן את שאלותיכם .
פרופיל המשרד מאמרים קישורים שימושיים צרו קשר